החלטה בתיק רע"א 2534/04

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ש' דותן), לפיו נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד הרשמת ש' ברוש), אשר דחתה את בקשת המבקשים לסלק את תביעת המשיבים כנגדם על הסף.

2.        המבקשת 1 היא חברה העוסקת בייצור ושיווק יהלומים, והמבקשים 2-3 הם בעלי מניותיה ומנהליה. ביום 20.2.2000 הגישו המשיבים כנגד המבקשים כתב תביעה בסדר דין מקוצר, על סך של 13,615,345 ש"ח, המתבסס על עילות של הפרת הסכמים, אי פירעון שטרות, ואי-עמידה בתנאי ערבות, בקשר לעסקי היהלומנות בהם מעורבים הצדדים. בתגובה, טענו המבקשים למחיקת ההליך כנגדם על הסף, שכן לפי טענתם מנועים המשיבים מלתבוע אותם, לאחר שהיו צד להסדר נושים שנערך להם שנים מספר קודם לכן. המשיבים, לעומתם, טענו כי החוב הנתבע הוא חוב אישי שההסדר אינו חל עליו. הרשמת בחנה את הטענות שלפניה, והתייחסה בין היתר לסעיף 7.6 להסדר הנושים, לפיו אין בהסדר בכדי לגרוע מחבות אישית של בעל מניות, או מנהל או בעל ענין אחר בחברות אשר אינה נובעת מחוב או חבות של החברות או ערבות לחוב או חבות כזו, ובכפוף לכך שהנושה הטוען לחבות אישית ויתר על זכאותו להשתתף בהסדר. היא קבעה כי השאלה באיזו מידה מדובר בחוב אישי כאמור, והאם ויתרו המשיבים על זכותם להשתתף בהסדר, טעונה תשתית עובדתית, ויש לבררה במסגרת ההליך העיקרי, ולפיכך לא ניתן לסלק את התביעה על הסף. באופן דומה, קבעה כי עילת התביעה השיטרית היא עילה עצמאית, וטענת המבקשים לפיה סוחרו השטרות שלא כדין מצריכה גם היא תשתית ראייתית; כך גם לגבי טענת המבקשים לפיה זנחו המשיבים את עילת תביעתם במסגרת בוררות בפני מוסדות הבורסה ליהלומים. לאור אלה, נדחתה בקשת המחיקה.

3.        המבקשים ערערו לשופטת בית המשפט המחוזי, אשר דחתה את ערעורם. היא אימצה את החלטת הרשמת לפיה טענות המבקשים לדחייה על הסף של התובענה נגדם מחייבות הנחת תשתית עובדתית, ואינן מצדיקות מחיקת התביעה בלא בירורה לגופה. היא הוסיפה כי, לכאורה, תביעת המשיבים מתבססת על חובות אישיים של המבקשים אשר אינם סותרים את הסדר הנושים, ואשר את היקפם והיחס בינם לבין ההסדר יש לבחון במסגרת הליך התובענה גופה.

4.        בבקשה שלפנינו, שבים המבקשים ושוטחים את טענותיהם שהועלו בהליכים הקודמים. לטענתם, מעוררת הבקשה שאלות עקרוניות, שעיקרן בשתיים: מעמדו של ערב לחובות חברה לאחר הסדר נושים, והזכות להגיש תובענה מכוח שטר אשר הוסב בניגוד לתניה מפורשת האוסרת את הסבתו. כן מלינים המבקשים על קביעות שגויות שנקבעו בעניינם במישור העובדתי, כמו גם על היעדר התייחסות של בית המשפט קמא לטענתם בקשר לעילה השטרית.

5.        דין הבקשה להידחות.

           כלל הוא כי אין לדחות תביעה על הסף מקום שנדרש, לצורך ביסוס טענות ההגנה של הנתבע, הנחת תשתית עובדתית בראיות. כזה הוא המקרה שלפנינו. אין צורך לנקוט בשלב זה עמדה באשר לנכונותן של טענות ההגנה של המבקשים, אולם בה בעת, אין מקום לסילוקה של התביעה נגדם בלא שניתן לשני הצדדים יומם בבית המשפט לשטוח את טענותיהם ולהוכיחם. צדקו הערכאות הקודמות בהחליטן לדחות את בקשת המחיקה על הסף של התביעה, ואין עילה לדיון בשאלה זו בערכאה שלישית, שאין היא מעלה כל ענין עקרוני כללי החורג מגידרה של המחלוקת הפרטנית בין הצדדים הישירים להליך זה.

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, י"ב בסיון תשס"ה (19.6.05).

                                                                                              ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: